דואיב נ' פז חברת נפט בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה ביום 20.11.10 כאשר תדלקה את רכבה.

כנטען בכתב התביעה מיד עם הוצאת פיית התדלוק, הצינור ניתק מהחיבור "גשם של בנזין" החל לעוף לכל עבר. המתדלק ניסה לחבר את הצינור חזרה למקומו אלא שהדבר הביא לכניסת דלק לתוך הרכב ובנזין ניתז על בנותיה בת ה- 3 ובת ה- 8 חודשים. בנותיה החלו לחוש צריבה בעיניים. בהיותה ספוגת דלק ומאחר וגם הרכב נרטב, עובדי התחנה שטפו את הרכב מבפנים והיא המתינה למעלה משעתיים מחשש שהרכב יידלק. התובעת צרפה מסמכי בדיקה מקופת חולים וציינה כי תכניות הבילוי שלה בוטלו והיא פנתה לנתבעת לבקש פיצוי. הוצע לה פיצוי מגוחך בסך 1,500 ₪ והיא סירבה. התובעת ביקשה לעיין בקלטת של האירוע, וזו הוגשה לי לאחר הדיון.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי אכן התובעת תדלקה את רכבה במועד הנטען, אולם עם פתיחת התדלוק עקב תקלה בלתי צפויה השתחרר חלקה העליון של המשאבה וצינור התדלוק השתחרר ממנה. כתוצאה מכך נשפך בנזין מחלקה העליון של המשאבה לכיוון רצפת התחנה. התובעת התרחקה מעט ממשאבת הדלק ואחר כך יצאו מהרכב אימה ושתי בנותיה והתרחקו מהרכב. לאחר כמה דקות עובדי התחנה הזיזו את הרכב וניקו את האזור. מצילומי האירוע והקלטת אליה מתייחסת התובעת עולה כי לא נצפתה כל פגיעה בתובעת או בבני משפחתה והמדובר בתביעת סרק מיותרת ומופרזת. מבדיקת המסמכים הרפואיים עולה כי אין כל נזק רפואי לתובעת או למי מבני משפחתה. לפנים משורת הדין הוצע לה סכום של 1,500 ₪ וזוכתה חשבונית התדלוק, אולם התובעת סירבה.

התובעת ונציג הנתבעת הסכימו כי אצפה בקלטת האירוע ללא צורך בעדויות נוספות, עם מתן אפשרות תגובה בכתב לצדדים.

לאחר שעיינתי בקלטת, לא מצאתי כי יש בה כדי לתמוך בגרסת התובעת, והיא עצמה מציינת זאת בתגובתה בכתב שהגישה לבית המשפט, אלא שהיא טוענת שהסרט צולם בהילוך איטי ואין בו התייחסות לפעולותיו של המתדלק אשר גרמו לה נזק.

הנטל להוכחת רשלנות מצד הנתבעת וכן להוכחת הנזק מוטל במלואו על התובעת. התובעת לא הרימה נטל זה. למעט עדותה המאשרת את האמור בכתב התביעה, במסמכים הרפואיים שהיא עצמה צרפה צוין כי בכל הנוגע לבתה עומר, לדבריה שטפה את הפנים של הילדה במקום והילדה לא התלוננה יותר על כאבי עיניים. בבדיקה מצבה טוב ואין כל עדות לפגיעה גופנית כלשהי. כך גם במסמך הרפואי של בתה ליאם, לא נמצא כל סימפטום או פגיעה גופנית. כאמור, הסרטון שהתובעת סמכה ידה עליו אינו מסייע לה להרמת הנטל. יש לציין כי התובעת במכתב שהפנתה לנתבעת ציינה כי בנותיה סובלות מטראומה נפשית בנוסף לפגיעה הגופנית, אולם התובעת לא צרפה כל מסמך רפואי להוכחת טענה זאת.

מן הדין היה כי תביעת התובעת תידחה מאחר והתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח התרשלות מצד הנתבעת, ולחילופין גם לא הוכיחה את גובה הנזק. מאחר והנתבעת ציינה בכתב ההגנה כי נאותה לשלם לתובעת 1,500 ₪, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום זה תוך 30 יום. אם הסכום לא ישולם במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

נוכח העובדה כי סכום זה הוצע לתובעת עוד טרם התביעה והיא סירבה – אינני מחייבת את הנתבעת בהוצאות משפט.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ב, 04 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.